"למה זה שלחתני"

"למה זה שלחתני"

"וישב משה אל ה' ויאמר אדנ-י למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני" (ה,כב).

פרושים רבים נכתבו בהסבר טענה זו של מרע"ה [עיין רמב"ן, ראב"ע, חזקוני, ספורנו ועוד]. ואף על פי שאני כאין נחשב לעומתם, רציתי בכל זאת לנסות להציג פרוש נוסף בטענת מרע"ה. לפי מדרשי חז"ל (הובאו ברש"י), בטענה זו, מרע"ה כביכול הרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

לפי ההבנה הפשוטה, טענת מרע"ה

היא: מדוע הקב"ה שלח שליח עכשיו להציל את ישראל.

אמנם נלע"ד בעזה"י שטענת מרע"ה היא: מדוע הקב"ה שלח את משה ולא שלח את אהרן. הדגש הוא על המילה "שלחתני", דהיינו שלחת אותי. ובאור הפסוק: למה הרעותה לבני ישראל בכך ששלחת אותי ולא את אהרן. יתכן שמרע"ה טען כלפי הקב"ה כך: אילו שלחת את אהרן, חלק גדול מהסבל אשר בני ישראל סובלים בתקופת ביניים זו, מביאת מרע"ה אל פרעה ועד עשיית עשר המכות, היה נמנע מהם. הרמב"ן (ה,כב-כג) מביא מדרשי חז"ל הכותבים שעברו מספר חדשים [או ששה או שלשה] מזמן שמרע"ה בא אל פרעה עד שחזר ממדין והתחילו עשר המכות, ובאותו זמן פרעה הקשה את גזירתו ולא נתן לבני ישראל תבן (ה,ז).

ומהו ההסבר לכך שאילו אהרן היה נשלח, היה נמנע מישראל סבל בתקופת הביניים? תשובה לכך תתכן על פי מה שנקדים לבאר מדוע רצה הקב"ה שזקני ישראל ילכו עם משה לפרעה. יתכן שהמטרה היא, שפרעה ידע שהנהגת בני ישראל מתייצבת מאחורי משה והוא לא לבד, וממילא יתייחס יותר בכובד ראש לטענות משה. בנוסף לכך, הוא יפחד מלהכביד את עולו עליהם או להעניש אותם, מחשש שההנהגה תשכנע את העם למרוד בו.

יתכן שכך טען מרע"ה: אילו היה הקב"ה שולח את אהרן לדבר עם זקני ישראל ולשכנע אותם שהגאולה בפתח, הם היו משתכנעים בצורה שלמה והיו בוטחים בה' לגמרי, וכתוצאה מכך לא היו פוחדים מפרעה והיו הולכים עם אהרן אל פרעה כציווי ה'. ואם כך היו הדברים, הרי שפרעה היה חושש מלהכביד עולו על בני ישראל בתקופת הביניים עד שהחלו עשר המכות.

אבל כיון שמרע"ה נשלח, והוא בעצמו לא דיבר אל זקני בני ישראל אלא רק שליחו, אהרן קדוש ה', ממילא, טוען מרע"ה, יתכן שזקני בני ישראל לא האמינו לאהרן בצורה גמורה, לפי שלא איתו דיבר ה' והוא רק שמע ממשה שנגלה אליו ה', ומכיוון שכך, בהגיעם אל פרעה נשמטו אחד אחד ממוראה של מלכות. עקב כך, פרעה לא חשש מלהכביד עולו על בני ישראל והצריכם להשיג תבן לטיט. וכמו שבענין זה, היה יתרון לשליחת אהרן על פני שליחת משה, כך יתכן, טען מרע"ה, שגם בענינים אחרים יהיה יתרון, ולכן טוב יותר שאהרן יהיה שליח ה' להוציא את ישראל ממצרים.

לפי כל ההסברים לכאורה קשה, האם מרע"ה פקפק כל כך במעשיו של הקב"ה עד שאמר "למה הרעתה לעם הזה"?! אלא ודאי נראה פשוט, שמרע"ה חשב שמתוקף תפקידו כמנהיג העם, צריך הוא להיות אחראי להם ולנסות לעזור להם בכל דרך אפשרית. ואף על פי שמרע"ה האמין שכל דרכיו של הקב"ה לטובה, אף על פי כן טען את טענתו מתוך מחשבה שאולי בכל זאת יש בה מן האמת ועל ידי כך רווח והצלה יעמוד ליהודים. גילו לנו חז"ל, שאף על פי כן, היה בזה הרהור אחרי מידותיו של הקב"ה. למדים אנו מכאן עד כמה צריך להזהר בענין זה ולהאמין באמונה שלמה וגמורה שהכל לטובה.